שהייתי קטנה חלומות נראו לי כמו סרט שאני צופה בו מתוך שינה. לכן כשחלמתי חלום רע הייתי עושה את הפעולה הפיזית ממש של למשוך סרט דמיוני מהאוזן ולהכניס סרט חדש מהאוזן השנייה – כן זה נשמע מצחיק אבל זה ממש מה שהייתי עושה.

אז האם אנחנו יכולים לשלוט בחלומות שלנו? האם אנחנו יכולים להחליף אותם בחלומות כרצוננו? היום יש תחום מדעי שעוסק בחלימה צלולה ומדבר על האפשרויות של מודעות לחלום ושליטה בו. אני חייבת להודות שהמקום ממנו פיתחתי את הערכה של לבקש חלום לא מתייחס לתחום מדעי זה, הוא פשוט מתייחס ליכולת שלנו לנסות ולהחליף מחשבה מפחידה, לא נעימה או מטרידה, במחשבה אחרת, טובה, נעימה, מצחיקה ומעצימה.

כשדור סיפר לי על החלום על גנב שמטריד אותו לילה ומקשה עליו להירדם, הצעתי לו להחליף את החלום ולבקש חלום אחר. דיברנו על הכלב שהוא רוצה ואיך יחלום על כלב חמוד אתו הוא משחק וכיצד הכלב מגן עליו. השיחה מאוד חשובה מאחר והיו מעמיקה את המחשבה ואת החוויה החלופית. המטרה הייתה מקומית לאותם רגעי הרדמות, לא ידעתי האם דור באמת "יקבל" את החלום שביקש. ידעתי רק שהוא נרדם רגוע יותר ועם חיוך. כשדור קם בבוקר וסיפר בשמחה על החלום הנפלא שהיה לו בו הגנב אמנם הגיע אבל הכלב שהיה אתו נשך והבריח את הגנב, זה היה בונוס נהדר.

לכן בבואכם להשתמש בערכה, חשוב לזכור, אנחנו לא תמיד יודעים מה בפועל יחלמו הילדים באחד מתוך החלומות הרבים שחולמים כל לילה. אנחנו גם הרבה פעמים לא זוכרים את החלומות ויש ילדים שאף יגידו שהם לא חולמים כלל. מה שחשוב הוא המחשבה שהילדים חושבים לפני השינה או אפילו במהלך היום – מחשבה טובה על דבר מה שהם רוצים שיקרה. דברו איתם על החלום (בערכה יש גם דף הוראות להורים עם הצעות לשאלות ונושאי שיחה על כל קלף) תציעו להם את הסרט הטוב אתו יירדמו, תנו להם להירדם עם חיוך.